<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ט ח"ב</h1>
<h2>דף יד.</h2>
שמעון שקנה קרקע מראובן ויצא עליו עוררין פי' וכבר קנאה שמעון בשטר או בחזקה ולא נתן עדין מעות עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו ואפילו שלא קנאה שלא באחריות והחזקה מזה מכי דייש אמצרי כלומ' שהולך סביב הקרקע לראות אם הוא בענין שמכר לו כי זה מנהג לעשותו קודם נתינת המעו' ואם משהחזיק כלומר שהלך סביבו ועשה מעשה שנראה שנתרצה במקח כמו שאמרנו אינו יכול לחזור ונותן לו מעותיו ואפי' שמכר' שלא באחריות שאומר לו אחוי טירפך ואשלם לך כלומר כשינצחו (אותן) [אותך] בדין המערערין ויטרפו ממך אני אשלם לך וכתב הרשב"א ודוקא עוררין בגוף הקרקע אבל חובות שיצאו עליו אפילו לא החזיק אינו יכול לחזור. וזה שכתבתי שקנאה בקנין גמור זולתי שלא נתן מעות ורוצה לחזור מטעם שהוזלה או שרוצה שיעשה לו אחריות אם מכרה מתחלה שלא באחריות ויכול לחזור כל זמן שלא עשה המעשה שנראה שנתרצה זהו לדעת התוספות ורוב המפרשי' כתב רמ"ה כי הא דאמרינן בשלא באחריו' בשלא החזיק שיכול לחזור דוקא כשמכר סתם ולמ"ד אחריות לא טעו' הסופר הוא אבל כתב לו בפי' שלא באחריות אינו יכול לחזור מאח' שקנה באחת מדרכי ההקנאו' אפילו לא גלה דעתו בשו' מעשה המוכיח שנתרצה במקח וראשון נראה עיקר וכן כתב הראב"ד וכתב הרא"ש ויראה שלא נתברר עדין הערעור אלא בא אדם וערער ואמר זה השדה גזל ממני ראובן ואני רוצה להביא עדים או יש לי חוב עליו ואני רוצה להביא השט' אבל אם ראו בית דין אמתלא בדברי המערער כגון שמביא שטר בלא קיום ואומ' שרוצה לקיימו או שיביא עדים שהיא גזולה תוך שלשים יום לא יוציא שמעון המעות מתחת ידו אלא ימתין עד שיעברו שלשים יום אבל אם המערער ירחיק זמן הבאת עדים אם יש קרקע לראובן או חמור במטלטלי' שיוכל שמעון לחזור עליו ואם יבא המערער ויוציאנה מידו תן לראובן מעותיו ולא נבטל כיסו בשביל הערעור ואם לא אמיד כיון שיש אמתלא בדברי המערער אין לו לדיין להוציא המעו' מיד שמעון עד שיהיה בטוח שאם יוצ[י]א המערער הקרקע מתחת ידו שלא יפסיד מעותיו ועל זה וכיוצא בזה נאמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות הכל לפי הענין ופי' דייש אמצרי גלה דעתו שדש המצר וערבו עם שדותיו הסמוכין לו. וכתב רב אלפס והא דאמרי' אחוי טירפך דוקא כשיש לראובן אחריות נכסים אבל אין לו אחריות נכסים אין מוציאין ממנו המעות דדילמא מחוי טירפיה לא ימצא מקום לגבות כך כתב רב אלפס בתשובה קמא מציעא.
<h2>דף פ.</h2>
נמצא מקח טעות כגון שיש בו מום בטל מקח ושניהם יכולין לחזו' ואין בכאן דין בכדי שירא' לתגר או לקרובו כי לעולם שיתגלה לו המום שהיה בו מתחלה חוזר וכן בכל מקח טעות כך כתב רב אלפס ורבינו האיי גאון מציעא. מוכר בהמה לחבירו ואמר לו נגחנית היא ורבצנית ובעטנית והזכיר לו הרבה מומין מגולין ובתוך אחד מהן הזכיר מום אחר שאינו ניכר ואין בה שום מום מאותן הנראין לעין ומצ' בה המום שאינו ניכר לעין שהזכיר בין האחרים הרי זה מקח טעות ואם הזכיר מום אחד הנראה לעין וישנו בה והזכיר עמו מום אחר שאינו נראה לעין אין זה מקח טעות ואפילו היו בה כל המומים הללו שהזכיר מציעא. המוכר בשר ונמצא טרפה או יין ונמצא נסך מה שאכלו אכלו ויחזור להם הדמים מהכל ויתנו לו מה שנשאר בידם ואם מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבי' נותנין לו דמי טרפה בתרא. מחליף פרה בחמור ומשך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך החמו' עד שמת חמורו של בעל החמור כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראי' ועל בעל הפרה להביא ראיה שמת החמור קודם משיכה הואיל וספק נולד ברשותו שלא נמצא החמור מת עד אחר משיכת הפרה אפילו שאין בעל החמור טוען בריא וכן פירשו התוספות וכתב הרמב"ם ז"ל כי כל מי שנולד הספק ברשותו עליו להבי' ראי' ועל בעל החמור להביא ראיה שהוה חמורו קיים בשעת משיכה לפרה וכן כל כיוצא בזה כתובות כתב הרמב"ם ז"ל במכיר' פ' י"ו על המוכר בהמה ונמצאת מחט בעובי בית הכוסות שכתבתי למעלה [ראה ב"ב צ"ה ע"ב] מכאן אתה למד שהמוכר שהיה מום בממכרו ועשה בו הלוקח מום אחר קודם שיודע לו המום הראשון אם עשה דבר שדרכו לעשותו כגון זה ששחט הטרפה פטור ואם שינה ועשה בו מום הראשון מחזיר המקח לבעליו ומשלם דמי המום שעשה קני בגד וקרעי' לעשות ממנו חלוק ואחר כך נודע המום מחזיר לו הקרעים תפרו ואחר כך ידע המום אם השביח נוטל שבח התפירה מן המוכר וכן כל כיוצא בזה ע"כ. שור בשור או עבד בעבד אני מוכר לך ומת אחד מהן מראהו מת כלומר יכול לומר שלך מת כך פירשו במנחות. מי שלקח ביצים ואמר שרוצה אותן שנולדו ומכרו לו ביצים הנמצאים במעי התרנגולת וכן אם אמר ביצים מזכר כלומר שהיה רוצה ביצי' שנולדו מתרנגולת ומתרנגול ומכרו לו ביצים שנולדו בלא זכר כלומר שנתחממה התרנגולת בקרקע בלא זכר כל אלו הם מקח טעות וחוזר כי אלו מגדלין אפרוחים ואלו אין מגדלין אפרוחין וכן כל כיוצא בזה והמוציא מחבירו עליו הראיה. עטרן הוא פסולת מן הזפת וכן שעוה פסולת מדבש ולא דבש ונפקא מינה למקח וממכר. הקונ' במלוה בין במלוה בשטר בין במלוה על פה לא קנה כמו בכס' ואינו מקבל מי שפרע במטלטלין ובקרקע לא קנה כמו בכסף ואם אמרו לו במנה ונתן לו מנה חסר דינר קני ואינו מקח טעות כי לא כסיפ' ליה למתבעי'. מחלקת הפוסקים בדמי מכר שהיה חייב לו אם קני ושם כתבתי במטבע אם נתנו בתורת חליפין או בתורת דמים, או קאי במי שפרע או אם קני בחוב שהי' מחוייב לו בלא מכ' ובטלטל בחלק שלישי תמצאנו.
